גמילה מאלכוהול היא תהליך אשר דורש התייחסות לפן הפיזי – ביולוגי והתייחסות לפן הנפשי – חברתי. אדם מכור מרגיש צורך פיזיולוגי להמשיך לשתות כיוון שהגוף שלו רגיל לכך אך בו זמנית האלכוהול משפיע על מצבו הנפשי והוא חושב באופן מתמיד כיצד להשיג את האלכוהול ובאיזו טוענה. גמילה מאלכוהול דורשת התמודדות של שני חלקים אלו ותכלול ניקוי של הגוף וטיפול רגשי.
בתהליך גמילה מאלכוהול הגוף עובר ניקיון, מה שיכול להוביל לתופעות מגוונות בהן רעידות והזיות. הגוף שרגיל לחיות עם רמות מסוימות של אלכוהול בדם צריך "ללמוד" כיצד לחיות בלעדיהן. תהליך הגמילה הפיזית יכול להימשך כשלושה שבועות וככל שהימים עוברים הגוף מרגיש פחות צורך והתופעות הפיזיות מתמעטות ונחלשות.
אם הפן הפיזי לוקח כשלושה שבועות, הפן הנפשי לוקח הרבה יותר זמן ולמעשה אינו מסתיים לעולם. ישנן רמות התמכרות שונות אך אלו שאינם מכירים את חייהם בלי הטיפה המרה רגילים לשתות בכל פעם שמשהו לא מסתדר בחייהם וגם כשטוב להם. הרצון לשתות כדי להירגע ולהתמודד עם חיי היום יום לא עובר מעצמו, גם לא כשהגוף נקי.
סימנים לכך שיש צורך בגמילה מאלכוהול
ישנם אנשים אשר מגיעים בשלב מסוים למסקנה כי הם צריכים לעבור גמילה מאלכוהול, אך מקרים אלו נדירים יחסית ובדרך כלל ההפניה הראשונית מגיעה מבחוץ. הורים שדואגים לילדיהם, בני ובנות זוג, ילדים בוגרים שרואים את השינוי אצל הוריהם ועוד יהיו אלו שינסו לכוון את המכור לתהליך גמילה.
לא פעם האנשים שהכי אוהבים את האדם המכור מתלבטים בשאלה האם מדובר ברמות התמכרות שדורשות טיפול או שמדובר בהרגל שרק נראה פחות חיובי. נוסיף לכך את העובדה שלא מעט מכורים לא רוצים לשנות את המצב ונקבל התמהמהות בטיפול. הסימנים הבאים יכולים להצביע על כך שיש צורך לפנות לגמילה:
סימנים נפשיים
אדם אשר מכור לאלכוהול יכול להיות בעל מצבי רוח קיצוניים אשר לפעמים "ישתפרו" (באופן הנראה לעין) עם השתייה. הוא פעמים רבות יגלה אפתיות כלפי הסביבה, למרות שהאלכוהול אמור "לעזור למצב הרוח" הוא יהיה עצמני וזועף, חסר שמחת חיים ודיכאוני.
מכור לאלכוהול בדרך כלל יתכחש למצב וזאת לא כדי להסתיר את האמת מאחרים אלא כיוון שהוא מסתיר אותה גם מעצמו ומנסה לספר לעצמו שהוא בסדר. פעמים רבות אדם זה יתנהג בתוקפנות כשהוא יכול לקחת כל דבר וכל ביקורת כאישית והדבר יוביל להתקפי זעם, כעס והאשמת הסביבה.
סימנים פיזיים
מי ששותה אלכוהול באופן תכוף יריח מאדים וגם אם הוא ינסה לשמור על אסתטיקה באמצעות מי פה ודומיהם, בשלב מסוים יהיה ממנו ריח של אלכוהול, מהפה ומהגוף. ברגע שמופיע סימן שכזה ברור כי יש צורך בגמילה מאלכוהול.
סימנים פיזיים נוספים אשר מאפיינים מכורים הם הזנחה עצמית, חוסר היגיינה כאשר במקביל תיתכן ירידה או עלייה משמעותית במשקל. ישנם שלבים שונים של התמכרות כאשר לפעמים בתחילה יהיה רק ריח רע מהפה, אך אם האדם לא יעבור גמילה ניתן לשער שעם הזמן יופיעו שאר התופעות.
גמילה מאלכוהול בסביבה בטוחה
רגע לפני שנבחן כיצד מתבצע תהליך גמילה מאלכוהול חשוב לציין כי ישנה חשיבות לסביבה הבטוחה, גם בתהליך הגמילה וגם לאחריה. אדם אשר סביבתו אינה בריאה מבחינה רגשית, שהסובבים לו שותים ומעודדים אותו לשתות ושלא מקבל תמיכה מאחרים, יתקשה מאד גם להגיע להחלטה להיגמל, גם להתנקות וגם לשמור על המצב החדש.
אחת המשימות של האדם המכור תהיה לשוחח עם הסביבה ולדאוג שיהיו לו אנשים שיוכלו לעזור לו. ניסיונות להיגמל לבד, ללא תמיכה וללא גורם טיפולי מתאים, יכולים להיות מתסכלים מאד ולא פעם לגרום לתוצאות גרועה. אדם שנכשל בתהליך, למרות שעל פניו התכוון להיגמל, עשוי לחזור לשתייה ולהזיק לעצמו עוד יותר. הסביבה אשר רוצה לעזור לאותו מכור צריכה לקבל בעצמה סיוע והדרכה כיצד לפעול.
אין זה אומר שהסביבה של המכור צריכה לעבור טיפולים רבים, לשנות הרגלים מן הקצה אל הקצה, אך כן חשוב שיהיה לאנשים למי לפנות, לשאול שאלות ולדעת למה לצפות. לעתים גם האנשים שהכי רוצים לסייע לא יודעים כיצד לעשות זאת ולכן חשוב שהם בעצמם ירגישו בנוח לפנות לגורם מומחה, להתייעץ ושיקבלו את התמיכה כדי שהעול לא ייפול עליהם.
גמילה מאלכוהול בטיפול פסיכולוגי, פסיכיאטרי ותרופתי
התלות באלכוהול עבור האדם המכור היא תלות פיזית, פסיכולוגית וחברתית. תהליך גמילה מאלכוהול צריך להתייחס לכל המרכיבים הללו כאשר יש לזכור כי גם כאשר יגיעו מספר מכורים לאותו טיפול, כל אחד יעבור את הדרך שלו עד לגמילה עצמה. התהליך הוא אישי ומושפע מהאישיות של האדם, רמות ההתמכרות, הסביבה ועוד.
גמילה מאלכוהול בטיפול פסיכולוגי
התהליך הטיפולי פסיכולוגי חשוב מאד עבור האדם המכור. הוא יכול לכלול מפגשים 1:1 והוא יכול להתבצע בקבוצה או שילוב של השניים, בהתאם למצב של המכור ולאישיות שלו. האסטרטגיה הטיפולים תיבנה לאחר היכרות עם המכור, סביבתו ואורח חייו. הגמילה יכולה להתבצע במוסד מבודד והיא יכולה לכלול טיפולים המשתלבים במסגרת היום יום.
הטיפול יכלול שיחות, שינויי הרגלים ובהתאם למצב יוחלט האם להוציא את האלכוהול לחלוטין מהחיים או להפחית אותו בהדרגה. עבור רוב המטופלים יש צורך בהמשך תמיכה גם לאחר שלב הגמילה הראשוני כיוון שמבחינה רגשית, המכור רגיל לפנות לשתייה בכל קושי ואירוע בחייו ועליו לקבל כלים אחרים, חדשים ובריאים כדי להתמודד עם כל אלו.
גמילה מאלכוהול בטיפול פסיכיאטרי
גמילה מאלכוהול יכולה לדרוש התערבות פסיכיאטרית ותרופתית. במקרה של רמות התמכרות גבוהות יש צורך ברמות טיפול מתאימות. אי אפשר לצפות מהאדם המכור לוותר על האלכוהול ביום אחד ולהרגיש פתאום טוב. יש לזכור כי מעבר להתמודדות הנפשית ישנה גם התמודדות פיזית ותרופות מאושרות יפחיתו את תסמיני הגמילה.
הטיפול בתרופות מתאים לאלו ששותים כמויות גדולות של אלכוהול, אנשים שסובלים מתסמיני גמילה חזקים ואלו שכבר ניסו להיגמל בעבר ללא תרופות ולא צלחו את התהליך. כמובן, הפסיכיאטר יבצע אבחון של המצב ורק אז יחליט האם לשלב תרופות או לא. עוד יאמר כי בדרך כלל יש להמשיך ליטול את התרופות למשך תקופה גם לאחר הניקיון של הגוף מאלכוהול.
תמיכה באדם הנגמל ובסביבתו
אדם אשר מגיע לטיפול גמילה מאלכוהול נמצא בדרך כלל בסביבה של אנשים שחשובים לו. אותם אנשים יהיו בדרך כלל מעורבים בדרך זו או אחרת בתהליך וגם הם צריכים לקבל את התמיכה המתאימה. קבוצות לקרובי משפחה וחברים יכולות לתת את המענה המתאים. אלו אשר לא רוצים להגיע לקבוצה, יוכלו להיות בקשר עם הפסיכולוג או הפסיכיאטר כדי לקבל את הכלים הנדרשים להם.
האנשים שתומכים באדם הנגמל ירצו לעזור ולסייע. בדרך כלל הם יוציאו את האלכוהול מביתם, ימנעו משתייה לידו וינסו לבנות סביבה בריאה. עם זאת, יש לזכור כי הם לא חייבים לשנות את כל אורח החיים וכי ההתמכרות וגם הגמילה יכולים להשפיע גם עליהם ולכן חשוב לשאול שאלות ושהם יקבלו עזרה בעת הצורך.
